החלטה בתיק בר"ע 42887-12-13

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (בתיק סע"ש 5165-02-13; השופטת שרה שדיאור; החלטה מיום 16.12.13), בה התקבלה בחלקה בקשת המבקשת לגילוי מסמכים מהמשיבים.

2.         תחילתו של ההליך בבית הדין האזורי בבקשה לצו מניעה זמני שהגישה המבקשת נגד המשיבים בה נטען כי המשיב 1 עבד במבקשת עד שהתפטר מעבודתו, ומייד לאחר התפטרותו החל לעבוד במשיבה 2, שהיא חברה מתחרה של המבקשת, ופנה ללקוחות המבקשת תוך פגיעה בעסקיה. הבקשה למתן סעדים זמניים נדחתה בהחלטה מיום 17.2.13.

            ביום 20.2.13 הגישה המבקשת את כתב התביעה, בו עתרה לאסור על המשיבים לפנות ללקוחותיה ולהפסיק כל קשר עסקי עמם, ותבעה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה. מאוחר יותר הגיש המשיב 1 תביעה שכנגד, בה טען לזכויות שמגיעות לו עקב תקופת עבודתו במבקשת וסיומה. ביום 9.4.13 ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירים וצירוף מסמכים.

            ביום 3.12.13 הגישה המבקשת בקשה לגילוי ועיון במסמכים, במסגרתה התבקשו המסמכים הבאים: מהמשיב 1: העתקי תכתובות עם המשיבה 2 בטרם נחתם חוזה העבודה; טיוטות הסכמים בין הצדדים; והעתקי רשימות לקוחות להם הוא מספק כיום סחורה באזור ירושלים. מהמשיבה 2 נדרשו המסמכים הבאים: רשימת לקוחות שעבדו או עובדים עם המשיבה 2 בחמש השנים האחרונות לרבות תאריך תחילת עבודה והיקפי מכירות; רשימת סוכני מכירות באזור ירושלים בחמש השנים האחרונות; והעתקי הסכמי העסקת עובדים כמנהלי מכירות אזוריים.

            בית הדין האזורי בהחלטתו נעתר לבקשה רק באשר למשיב 1, ונקבע כי הוא יגלה למבקשת העתקי תכתובות עם המשיבה 2 בטרם נחתם חוזה העבודה, וטיוטות הסכמים בין הצדדים. הבקשה לגילוי מסמכים בנוגע למשיבה 2 נדחתה, משנקבע כי הבקשה הוגשה באיחור ולא נומקה הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים. נקבע כי בקשה זו מהווה "מסע דייג" שאינו מביא תועלת לבירור ההליך, כל מה שקדם להעסקתו של המשיב 1 אצל המשיבה 2 אינו מעניינה של המבקשת, מדובר במידע עסקי המהווה סוד מסחרי וגם חלה על המסמכים הגנה של צנעת הפרט. בנוסף נקבע כי אין למבקשת זכות מוקנית לקבל מידע בדבר העתקי רשימות הלקוחות.

3.         בבקשת רשות הערעור נטען כי הבקשה הוגשה באיחור עקב טעות בתום לב שמקורה באי הבנה. עוד נטען כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים להוכחת הטענות נגד המשיבים, וביכולתם לסייע לחשוף את הגידול בהיקף המכירות של המשיבה 2 בירושלים לפני ואחרי העסקתו של המשיב 1. כמו כן נטען כי אי התייצבות המשיבה 2 לדיון והיעדר תגובה מטעמה פגע בזכויותיה הדיוניות של המבקשת וביכולתה לברר את העובדות לאשורן.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.

5.         על פי הכלל שקבוע בפסיקה, מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. החלטה שעניינה מתן צו לגילוי מסמכים כמו גם היקף הגילוי, נתונה לשיקול דעתה של הערכאה בפניה מתנהל ההליך. ערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בעניין זה, אלא מקום בו ההחלטה מופרכת על פניה (דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 דבורה נבות-פיקל - מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460). לא מצאתי כי המקרה דנן הוא ממן אותם מקרים המצדיקים חריגה מן הכלל.

6.         לגופו של עניין, לא שוכנעתי מטענות ב"כ המבקשת כי קיים במקרה הנדון טעם משפטי להתערבות ערכאת הערעור בהחלטתה של הערכאה הדיונית. החלטתו של בית הדין האזורי הינה מאוזנת ונכונה, ולוקחת בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים בבקשה לגילוי מסמכים. לא מן הנמנע כי המבקשת תוכל להוכיח טענותיה בעזרת המסמכים אשר בית הדין האזורי התיר את גילויים ועל ידי הבאת ראיות ועדויות מטעמה. לפיכך, אין הצדקה בנסיבות העניין לחייב את המשיבים לגלות מסמכים אשר אינם רלוונטיים באופן מובהק לתביעה, ויש בגילויים משום סוד מסחרי ופגיעה בצנעת הפרט.

7.         סיכומו של דבר - בקשת רשות הערעור נדחית. הואיל ולא נדרשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.           

ניתנה היום,  י"ח שבט תשע"ד (19 ינואר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: